פתגם הנשר
נשר מרחף על פני הרוחות, הולך לחפש את הבלתי
ידוע." ...
היסטוריה
במהלך, ההיסטוריה הבודהיסטית התייחסו ביריעת כבוד לבעל חיים - הנשר. בשל תכונותיו המייחדות אותו משאר בעלי הכנף המתקיימים מאכילת בשר. כאשר הנשר ניזון מאכילת פגרים ואינו עוסק בצייד [פח אשפה אקולוגי]. התייחסות כלפיו בראייה הבודהיסטית הקשר שבין בני אנוש לאלים בהעברת מסרים. מהאלים לבני האדם [ראה בפשנדרות מלחמת שיווה נגד וישנו וקאלי]. בסינית קוראים לנשרtiuyn טייא'ן [נשר/צו שמיים].
פילוסופיה
בראייה פילוסופית טיבטית טנטרית הנשר מהווה הקשר לבסיס תורת ספר המתים הטיבטי, בפן שחרור הנשמה מעולם החומריות והמעבר לעולם היתרי [מהמודרה - נירוואנה]. כאשר הפעולה הפיזית מתבצעת על ידי ביתור גופו של המת והשלכתו לנשרים על גבי צוקי סלעים במטרה לעזור לנשמה [צ'י] בהמשך דרכה במסע האין סופי.
תאור בעל החיים נשר
מקורו של הנשר חזק, ארוך, רחב ומאונקל בקצהו העליון. חלק מהוושט משמש כזפק, לאגירת מזון מזדמן. ראייתו חדה מאוד ובעלת כושר הפרדה מעולה והוא מסוגל להבחין במזון מגובה של מאות מטרים וממרחק של קילומטרים רבים. צבע נוצותיו חום-אפור. (הגוזל כהה יותר). זנבו ואברותיו המשונצים שחורים. ראשו וחלק צווארו העליון מכוסים פלומת נוצות דקה מאוד. בהמשך הצוואר מצויה פלומה לבנה. רגליו קצרות וחזקות, בעלות טפרים מעוקלים. בשעת הליכתו על הקרקע צעידתו כבדה וכשהוא נמלט, פורש הוא את כנפיו ורץ בדילוגים.
מוטת כנפיים: כ-2.8 מטר
משקל: כ-8 ק"ג
מהירות תעופה: עד 140 קמ"ש
סגנון הנשר
הנשר הינו סגנון שונה על פי שימוש נרחב בידע ברפואה טיבטית/ סינית [שין שין קאן קו ודיקור על פי שיטת הדפקים של לאו].
הסגנון מורכב מ- 170 הטלות. תנועות בציין [בפורם] מתבטאות בתנועות זורמות המשלבות אקרובאטיקה וגימנסטיקה,
דים אשה מאק [נקודות המוות השחור]
ההטלות בעלי אפיון שונה מסגנון בעלי כנף הקודמים, השוני מסגנון היונה והטווס בעקרון ה-דים אשה מאק [נקודות המוות השחור] המבסס את היותו סגנון שונה מקודמיו בעצם העיסוק במטופלים בתחום הרפואה [ בתחום שין שין קא קן] באופן אינטנסיבי. ומביא את המתרגל לרמת מוכנות ואיכויות בתרגול סגנון זה.
עקרון ה-דים אשה מאק [נקודות המוות השחור], הוא באופן הבנת השפעות מאורות השמים [חוקי הטבע] על רמות הנוזלים בגוף האדם [אברים מלאים/חלולים]. כאשר כל פגיעה בנקודות מרדיאן בגוף יוצרת חסימה או פתיחת ערוצי אנרגיה [נקודות עצב] יוצרים בגוף לשינויים במטאבוליזים [שינויי צבירת נוזלים] ויוצרת הפכים באברים המלאים.
כלומר, עקרון הדים השאה מאק מתבסס על פי שעון ביולוגי כאשר לכל פגיעות בנקודות מרדיאן בשעה מסוימת יוצרת תהליך סימביוזה ביולוגי בגוף. וכתוצאה מכך יוצרת שינוי במערכות הכדים המלאים בגוף.
והתוצאה עיוותים, קושי נשימתי, אי ספיקת דם, הלם אנפליקטי, בעיות קרדיולוגיות ומוות.
סוג הנשימות המתקיימות בסגנון
א. זאנג קונג
ב. טיין קונג
ג. גאנ'ג שי גונג'
נשר מרחף על פני הרוחות, הולך לחפש את הבלתי ידוע
נשר מרחף על פני הרוחות, הולך לחפש את הבלתי
ידוע." ...
היסטוריה
במהלך, ההיסטוריה הבודהיסטית התייחסו ביריעת כבוד לבעל חיים - הנשר. בשל תכונותיו המייחדות אותו משאר בעלי הכנף המתקיימים מאכילת בשר. כאשר הנשר ניזון מאכילת פגרים ואינו עוסק בצייד [פח אשפה אקולוגי]. התייחסות כלפיו בראייה הבודהיסטית הקשר שבין בני אנוש לאלים בהעברת מסרים. מהאלים לבני האדם [ראה בפשנדרות מלחמת שיווה נגד וישנו וקאלי]. בסינית קוראים לנשרtiuyn טייא'ן [נשר/צו שמיים].
פילוסופיה
בראייה פילוסופית טיבטית טנטרית הנשר מהווה הקשר לבסיס תורת ספר המתים הטיבטי, בפן שחרור הנשמה מעולם החומריות והמעבר לעולם היתרי [מהמודרה - נירוואנה]. כאשר הפעולה הפיזית מתבצעת על ידי ביתור גופו של המת והשלכתו לנשרים על גבי צוקי סלעים במטרה לעזור לנשמה [צ'י] בהמשך דרכה במסע האין סופי.
תאור בעל החיים נשר
מקורו של הנשר חזק, ארוך, רחב ומאונקל בקצהו העליון. חלק מהוושט משמש כזפק, לאגירת מזון מזדמן. ראייתו חדה מאוד ובעלת כושר הפרדה מעולה והוא מסוגל להבחין במזון מגובה של מאות מטרים וממרחק של קילומטרים רבים. צבע נוצותיו חום-אפור. (הגוזל כהה יותר). זנבו ואברותיו המשונצים שחורים. ראשו וחלק צווארו העליון מכוסים פלומת נוצות דקה מאוד. בהמשך הצוואר מצויה פלומה לבנה. רגליו קצרות וחזקות, בעלות טפרים מעוקלים. בשעת הליכתו על הקרקע צעידתו כבדה וכשהוא נמלט, פורש הוא את כנפיו ורץ בדילוגים.
מוטת כנפיים: כ-2.8 מטר
משקל: כ-8 ק"ג
מהירות תעופה: עד 140 קמ"ש
סגנון הנשר
הנשר הינו סגנון שונה על פי שימוש נרחב בידע ברפואה טיבטית/ סינית [שין שין קאן קו ודיקור על פי שיטת הדפקים של לאו].
הסגנון מורכב מ- 170 הטלות. תנועות בציין [בפורם] מתבטאות בתנועות זורמות המשלבות אקרובאטיקה וגימנסטיקה,
דים אשה מאק [נקודות המוות השחור]
ההטלות בעלי אפיון שונה מסגנון בעלי כנף הקודמים, השוני מסגנון היונה והטווס בעקרון ה-דים אשה מאק [נקודות המוות השחור] המבסס את היותו סגנון שונה מקודמיו בעצם העיסוק במטופלים בתחום הרפואה [ בתחום שין שין קא קן] באופן אינטנסיבי. ומביא את המתרגל לרמת מוכנות ואיכויות בתרגול סגנון זה.
עקרון ה-דים אשה מאק [נקודות המוות השחור], הוא באופן הבנת השפעות מאורות השמים [חוקי הטבע] על רמות הנוזלים בגוף האדם [אברים מלאים/חלולים]. כאשר כל פגיעה בנקודות מרדיאן בגוף יוצרת חסימה או פתיחת ערוצי אנרגיה [נקודות עצב] יוצרים בגוף לשינויים במטאבוליזים [שינויי צבירת נוזלים] ויוצרת הפכים באברים המלאים.
כלומר, עקרון הדים השאה מאק מתבסס על פי שעון ביולוגי כאשר לכל פגיעות בנקודות מרדיאן בשעה מסוימת יוצרת תהליך סימביוזה ביולוגי בגוף. וכתוצאה מכך יוצרת שינוי במערכות הכדים המלאים בגוף.
והתוצאה עיוותים, קושי נשימתי, אי ספיקת דם, הלם אנפליקטי, בעיות קרדיולוגיות ומוות.
סוג הנשימות המתקיימות בסגנון
א. זאנג קונג
ב. טיין קונג
ג. גאנ'ג שי גונג'
נשר מרחף על פני הרוחות, הולך לחפש את הבלתי ידוע
אברהם שפילריין יליד שנת 1959 למד משנת 1965 אצל המורה טיין ליינג (Tiun Ying Chain) עד שנת 1973.
משנת 1980 ועד שנת 1988 אצל הנזיר קטו זישצ'ה (Kato Siana).
אברהם שפילריין מאומן בסגנון אומנות לחימה ליינג-פו ושיטות הרפואה ליינג שו, ושיין שין-קו-קאן מאז שנת 1986.
מטרתו: שימור אומנות לחימה ייחודית זו על כל מרכיביה ורובדיה.
הפצה: מדריכים, אינטרנט http://www.ling-po.info וכלל הפומביות
משנת 1980 ועד שנת 1988 אצל הנזיר קטו זישצ'ה (Kato Siana).
אברהם שפילריין מאומן בסגנון אומנות לחימה ליינג-פו ושיטות הרפואה ליינג שו, ושיין שין-קו-קאן מאז שנת 1986.
מטרתו: שימור אומנות לחימה ייחודית זו על כל מרכיביה ורובדיה.
הפצה: מדריכים, אינטרנט http://www.ling-po.info וכלל הפומביות